כיצד היא הביטול קטע ראש אזנה ראש חוטמה ראש אצבעה מיעוך פניה אעפ"י שלא חסרה הוי ביטול אבל רק בפניה או גררה אין זה ביטול כיון שלא עשה מעשה בגופה וי"א דאפילו באמירה בעלמא שאומר שרוצה ליקטע ראש אזנה הוי ביטול ודוקא שאומר בהדיא שמבטלה אבל אם מכרה לישראל שאינו צורף או אפי' לנכרי צורף לא הוי ביטול די"ל דהכותי סובר שהישראל והנכרי יעבדנה אבל אם מכרה לצורף ישראל י"א דהוי ביטול וי"א דלא הוי ביטול אבל במשכנה אפי' א"ל אם לא אפדה עד יום פלוני יהיה שלך אסור לכ"ע ובמשמישי' ונויה אם מכרן או אפי' משכנס וא"ל אם לא אפדה עד יום פלוני יהיה שלך אפשר שיש לסמוך על המתירין ונ"ל אפי' בישראל שאינו צורף (עיין סי' קמ"ו סעיף ח' ובסי' קל"ט סעיף ט' וסעיף י"ב) הא דמהני ביטול באמירה בעלמא דוקא כשהנכרי מבטל' ברצונה אבל אם היה באונס לא הוי ביטול דדוקא כשעושה מעשה בגוף ע"ז מהני אפי' בעל כרחו דגוי משא"כ באמירה בעלמא (סעיף ז'):
חכמת אדם · סימן פ״ו, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.