אבל אם שחט לפנים אפי' חגב נאסר אפי' אין עבודתה בכך. כל דבר שכיוצא בו קרב לפנים אם מוצא אותו בפני האליל או שמוצא אותו לפנים מהמחיצה הפרוסה לפנים אסור שאנו תולין שהכניסו שם לשם תקרובת ואפי' מים ומלח שאינו דרך כבוד. וכל שמוצא חוץ מהמחיצה אם הוא דרך כבוד אסור משום נוי ואם לאו מותר. ופעור ומרקוליס כל מה שמצא עמהם אפי' דרך בזיון בחוץ הכל אסור ומה שרואין שמכניסין אותו לאליל ועדיין לא נכנס מותר שעדיין לא נעשה תקרובת (סעיף ה' ו') וכל בעל נפש יחמיר שכל הדברים שהיו בביתם איכא משום תקרובת דשמא נכנסו במקום עבודתם ואין להם ביטול כלל להרמב"ם וא"כ אסור ליקח הנרות (ש"ך ס"ק ג') ודין תקרובת ע"ז שנתערב מבואר בש"ע סי' ק"מ:
חכמת אדם · סימן פ״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.