ע"כ של כותי וכ"ש נויה ותשמישיה מהני להם ביטול דכתיב פסילי אלהיהם כו' לא תחמוד כסף כו' ולקחת לך והוא מיותר דודאי החימוד הוא כדי ליקחם וכבר כתיב תשרפון באש וע"כ האי ולקחת לך קאי על ראש הפסוק שאמר פסילי אלהיהם ודרש ינן נמי לשון פסולת ור"ל אם פסלת אותו. דהיינו ע"י ביטול אזי ולקחת לך. אבל תקרובת ע"ז לא מהני ביטול שהרי הכ' קראה זבחי מתים מה מת אין לו ביטול אף תקרוב' כן ושל ישראל בין אליל ובין התשמישין לא מהני ביטול דכתיב לא תטע לך אשרה אצל מזבח מה מזבח טעון גניזה אף עכו"ם טעון גניזה (סעיף ב'):
חכמת אדם · סימן פ״ד, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.