תשמישי' ונויה בין של כותי או של ישראל אינו ואסור עד שישתמשו דכתיב אבד כו' כל המקומות אשר עבדו שם ואינו ר"ל המקומות שהוא הקרקע שהרי כתיב אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם שאפי' עובדים להר אינו נעשה ע"ז אע"כ כל המקומות ר"ל התשמישים ומדכתיב אשר עבדו ולא כתיב אשר עשו אלא ש"מ דתשמישים אינם אסורים עד שיעבדו וכ"ש דנו אינו אסור עד שישתמשו בהם לע"ז ונוי' ע"ז דאסור ילפינן מדכתיב לא תחמד כסף וזהב עליהם (שם):
חכמת אדם · סימן פ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.