חכמת אדם · סימן פ״ד, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הבית תפלה של עכו"ם שיש בו עבודת כוכבים אעפ"י שאין הבית נעבד מ"מ לא נרע מתשמישן ונויה ולכן אפילו אם פנו משם האליל אסורה בהנאה אא"כ הוציא עכו"ם את האליל בדרך ביטול דהיינו שלא להכניס עוד שם אבל הוציאה ישראל לא מהני לבטל מבית זה דין משמשין ואם הבית הוא משמש לאליל של ישראל לא מהני ביטול עולמית כדלעיל סימן ה' (סי' קמ"ה) ומיהו לאחר שנתבטלה כדין מותר אפי' להתפלל בתוכה ואינו דומה לשאר דברים שאסורים למצוה כדלעיל סי' ג' דשאני הכא כיון שהוא מחובר אע"ג דתלוש ובסוף חברו הוי כתלוש מ"מ לענין זה הוי כמחובר (מ"א בסי' קנ"ד ס"ק י"ז) אבל בית שלא הוקצהו לע"ז לגמרי אלא לפי שעה הקצו לע"ז כ"ז שהע"ז בתוכה אסור בהנאה ואם הוציאה אפי' ע"י ישראל ואפי' דעתו להחזירה מותר (סי' קמ"ה סעיף ג'):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.