דין הכשר כלי הגת (סימן קל"ט):גת של אבן או משל עץ הזפות אפילו זפתו ישראל ונתן בו יין ונגע בו עכו"ם בעוד משקה טופח להטפיח וכ"ש שנשתמש בו עכו"ם ביי"נ אע"ג דאין מכניסו לקיום מ"מ הואיל ומשהין בו יין כל ימי הגיתות ותדיר בו יין דומה לכלי שמכניסין בו לקיום דאסור אפילו לפי שעה ומ"מ א"צ עירוי ג' ימים אלא סגי בניגוב. ואם דרך עכו"ם בזפות אז מפני כובד הדריכה נעשה נקבי' בזפת הלכך אין די לו בניגוב אלא יקלוף הזפת ואח"כ ינגב או יערה ג' ימים בלא קליפה או יישנו י"ב חודש ואם היתה של עץ ויש נעורת של פשתן בין נסר לנסר. או שיש שם בקעים ואין דבר סותם כלל (ט"ז ס"ק ה') אין די לו בניגוב אלא צריך מילוי ועירוי או הגעלה. ושל חרם אינה ניתרת בקליפה וניגוב אלא במילוי ועירוי בלא קליפה ואם זפתו עכו"ם ודרך בה צריכה קליפה ומילוי ועירוי. או הגעלה בלא קליפה או יישן י"ב חודש או להסיקו בכבשן עד שירפה הזפת אבל אם אינו זפות יש לחלק שאם תחלה תשמישו ע"י עכו"ם צריך ניגוב ובשל חרס אם דרך בה צריכה עירוי ואם תחלת תשמישו ע"י ישראל אם היא של עץ או אבן סגי בהדחה ואם היא של חרס צריכה ניגוב:
חכמת אדם · סימן פ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.