דין שלא להנות מיין נסך כגון למכור סתם יינם או ישראל שמוכר יין כשר לעכו"ם כיצד יעשה בקבלות המעות מבואר בש"ע סימן קל"ב. דין שלא להשתכר ביין נסך מבואר בש"ע סימן קל"ג ונתבאר לעיל סוף כלל ע"ה ולפי שבזה"ז נותנין להקל בכ"ז כמש"כ רמ"א לכן לא כתבתי:
חכמת אדם · סימן ע״ט, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.