בעל הבית שאמר לשפחתו להכין השולחן ומצא יין על שולחנו ושפחתו עכו"ם אומרת שלקחה היין ממרתיפו שבו יין הרבה. שעל השולחן אסור והיין שבמרתף מותר דאין העכו"ם נאמנת ואומר במקום אחר לקחה ואפילו אם ידוע שלקחה היין מהמרתף ויש ברזא בחביות שאינה צריכה ליגע בידה ביין מותר לרידן במקום הפסד דה"ל מגע עכו"ם ע"י ד"א שלא בכוונה כדלעיל בכלל הקודם גם לא חיישינן שנגעה ביין להכעיס כמבואר שם אבל אם אין ברזא בחביות וא"א לה ליקח מן היין שבמרתף אא"כ תגע בידה שצריכה לשאוב בידה מן החביות אם ידוע שלקחה מן המרתף כל היין שבמרתף אסור דאע"ג שאפשר לה ליזהר שלא תגע מ"מ חיישינן שמא נגעה בו דרך התעסקות כדלעיל בכלל הקודם (שם ש"ך ס"ק מ"ב):
חכמת אדם · סימן ע״ח, י״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.