החרצנים והזגין ושמרי יין שלהם תוך י"ב חדש אסורים ולכן היין שרף שנעשה מזיעה שלהם אסור כיינם ולאחר י"ב חדש אם תמדן במים תחלה (ר"ל ששפך עליהם מים לעשות תמד) מותרים אפי' באכילה שכבר יצא מהם היין אבל אם לא תמדן אסורים לעולם אפי' יבשם בתנור ודוקא החרצנים שהיה על יי"נ אבל אם שלה חרצנים מן הגת קודם שהמשיך היין כמו שיבאר בכלל שאח"ז וכן אלו שדורכים ענבים בחביות דלא שייך בו משיכה אע"פ שהיין צף עליהם למעל מותרים ולכן המחמיץ עיסה בשמרי יין של עכו"ם כל העיסה אסורה ואפי' באלף לא בטיל דלטעמא עביד ואם דרך העכו"ם להחמיץ בשמרי יין או ליתן אותם בשכר ודבש אסור לקנות מהם (סעיף י"ד ט"ו):
חכמת אדם · סימן ע״ה, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.