דין חומר איסור של יי"נ ומי האוסר במגע (סימן קכ"ג):יין שנתנסך לפני עבוד' כוכבי' אסור בהנאה מדאוריי' כדכתיב אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם ואתקש לזבחי עבודת כוכבים אבל סתם יינם מותר מדאורייתא אפילו בשתיה אבל חכמים גזרו לאסור בשתיה גזירה משום בנותיהן וכדי שלא יטעו לומר דגם יי"נ ממש אינו אסור אלא בשתיה ולכן גזרו שאפי' סתם יינם יהיה אסור בהנאה וגזירה זו הוא מגזירת י"ח דבר שאפי' יבא אליהו לא מהני היתר לאיסור זה שכבר קבלו עליהם כל ישראל ואיסור זה של סתם יינם אעפ"י שהוא קל בעיני העולם ודימו לשאר איסור דרבנן אבל באמת האיסור חמיר מאוד והשותה סתם יינם עוקר נשמתו ממקום שנשרש בו בקדושה ביין המשומר בענביו ואין לו חלק לעה"ב והאריכו מאוד בעונש זה המקובלים ונתחבר על זה ספר מיוחד הנקרא יין המשומר והקורא בו תסמר שערת בשרו מגודל העונש וכתבו שקבלה בידם שהשותה סתם יינם יכשל בודאי לבעול ארמית כמו שגזרו חכמים יינם משום בנותיהם (וכן הוא בסמ"ג) ובספר הזכרונות מהחסיד ר' שמואל אבוהב מאריך ג"כ בעונשו ולכן כל אדם יזהר בזה מאוד לנפשו ויזכה לסעודות לויתן וליין המשומר ואם נכשל ושתה יי"נ יתענה לפחות ה' תעניתים נגד ה' פעמים גפן שבתורה (לבד משנה תורה) ויתודה ולא ישתה עוד (ססי' קכ"ג):
חכמת אדם · סימן ע״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.