כלי שמשתמשין בו ע"י אור כגון מחבת שמטגנים בו לא מהני הגעלה דמה שבלע ע"י אור אינו מפליט ע"י הגעלה אלא דוקא ע"י אור ואם הוא כלי שנאסר מאיסור צריך ליבון כ"כ עד שיהיו ניצוצות ניתזין ממנו אבל מחלב לבשר כיון דהתירא בלע סגי בליבון קל עד שישרוף עליו קש מבחוץ. וכלי שהכשירו ע"י ליבון אעפ"י שיש בו גומות או סדקים או חלודה אינו מזיק שהאש שורף הכל. ובדיעבד בהפ"מ יש לסמוך על הפוסקים דמחבת לא נקרא תשמישו ע"י אור לפי שלעולם לחלוחית השמנונית שם ולא מקרי תשמישו ע"י אור רק שפודין ואסכלאות שצולין בו וכ"ש תנור (א"ח סי' תכ"א בט"ז ס"ק ח' וס"ק ט"ז ובמ"א ס"ק י"א) וצ"ע:
חכמת אדם · סימן ע״ד, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.