חכמת אדם · סימן ע״ג, י״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מותר להטביל כלי תוך כלי אפי' אם ימלאנו קודם במים שאובין דכשחוזר ושוקע בבאר והמים שבבאר צפין על פני כלי החיצון ויתחברו המים שבבאר עם המים שבכלי מטהר. והרוצה להטביל צלוחית שפיה צר שקורין פלאשין או בוטעלקס צריך למלאם תחלה במים שאובין או שישהא אותן במקוה כ"כ זמן עד שישער שבודאי נתמלאו כלם מבפנים מים אבל יותר טוב למלאן במים אף שאובין ויניחם בסל גדול או בדלי ומכניסו למקוה ועי"ז נתערב המי מקוה במים אלו והוי טבילה ומאחר שמלא הכלים במים והן כבידים יזהר שלא יושיב הכלים על שוליהן או על פיהן דמחמת כובד הכלי יכבד למטה ולא יבא מים מבחוץ תחת הכלי אלא יניחם על צדיהם ואז יתגלגלו במקוה בתוך הכלי. ואם הם כלים רקים ופיהם רחב כטעלר וכיוצא בו מותר להניחה אף על שוליהם או פיהם דבודאי יבא המים גם מתחת רק יזהר שלא יניח כלים זה על גב זה כדי שלא יכבידו אלא יניחם זה אצל זה ואף שבמקוה יפלו זה על גב זה אין לחוש דא"א שלא יבאו שמה מים ומותר לטבול כלים בסלים או בשק כיון שאין מחזיקין מים (א"וה):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.