חכמת אדם · סימן ע״ב, י״ב

עד אחד בהכחשה כגון חתי' ספק חלב ספק שומן ואמר עד א' שהוא חלב או שעד אחד אומר נאסר תבשילך ועד א' מכחישו אם הבעלים שם ושותקים י"א כיון שהם שותקים ה"ז כאלו מודה להעד ולכן אין בדברי המכחיש כלום ואסור לכל אדם ואפי' להעד המכחיש וי"א דאין חלוק אם הבעלים שם או לא אלא אם באו לב"ד זאח"ז מחלוקת הפוסקים י"א דאע"ג דקיי"ל בכ"מ שעד א' נאמן ה"ל כתרי ואין דבריו של א' במקום ב' היינו דוקא בעדות אשה דמן התורה צריך ב' עדים דאין דבר שבערוה כו' אלא דחכמים האמינו לעד א' שיהיה כשנים שפיר אמרי' אין דבריו של א' כו' ולכן אם בא עד אחד ואמר מת בעלה ואח"כ בא עד אחד ואמר לא מת אינו נאמן אבל בכל האיסורין דמה"ת לא צריך אלא אחד וא"כ כשבא הא' והעיד לא האמינו אותו אלא בא' ולכן אם בא א' ומכחישו אמרינן אוקי חד לגבי חד והעמיד הדבר על חזקתו ולכן בנתנסך יינך אוקי אחזקת היתר ובס' חלב כיון שאין כאן לומר אוקי אחזקה אסור (ש"ך בשם ריטב"א בסי' קכ"ז ס"ק י"ג ומהרש"ל וב"ח בי"ד ססי' א' וש"ך שם) ולפ"ז בשוחט שאמר עד א' ששחט שלא כהוגן אוקמי אחזקתה ופסולה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ואם היה הכחשה בבדיקות כגון שא' אומר שנסרך לכסדרן וא' אומר שלא כסדרן אוקי אחזקתא ונשחטה הותרה וי"א דאפי' בשוחט אמרינן כיון שהאמינוהו כתרי אין דבריו של א' במקום שנים ואעפ"י שהיה לבהמה חזקת איסור ואפילו העד המכחישו מותר לאכול משחיטתו מכאן ולהבא אבל אותה בהמה אסורה לו דשויה אנפשיה חד"א (מהרי"ק וכן סתם הש"ע סס"י א' ובסי' ל"ט סעיף ט"ז י"ז) ואם באו לב"ד בב"א לכ"ע אמרי' אוקי חד לגבי חד ואוקי מילתא אחזקתה ומ"מ בשחיטה נאמן השוחט דחזקה מסייע לו דרוב מצוין כו' ולכן אפי' בב"א נאמן השוחט ובבדיקות אם בא האוסר תחלה לב"ד למהרי"ק אסור דאמרינן אין דבריו של אחד במקום ב' ולריטב"א כשר דאוקי חד ואוקי בהמה על חזקתה: