חכמת אדם · סימן ס״ז, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

גבינות חמור מחלב דאעפ"י שידוע לנו בודאי שאין בה שום דבר איסור לא פלוג רבנן ואסרו כיון דיש מעמידין הגבינות בעור קיבה נבלה לכן אסרו הכל לכן הפורץ גדר ואוכל גבינות או חלב האסור פורץ גדר ועובר על דברי חכמי' ואפי' הישראל ראה החליב' ועשיות הגבינות אסור אם היה חלב של אין יהודי אם לא שהישראל יעשה מעשה דהיינו שישים הקיבה לתוך החלב אבל בחלב ישראל או שהישראל קנה סכום גבינות מן האין יהודי או ששכר ממנו הבהמות וא"כ הוא כחלב של ישראל ואז כיון שהישראל רואה החליבה והעשי' סגי דעל גבינותיהם גזרו ולא על גבינות ישראל שעשאן וכן נוהגין שאין יהודי' בבית ישראל עושים גבינות של ישראל (עיין בש"ך ס"ק כ') (אבל המנ"י כלל פ"א חולק על הש"ך ופסק כרמ"א דלעולם מותר כשראה החליבה ועשיית הגבינות אף בחלב של אין יהודי וכ"כ אמ"ו בנ"ב מ"ת חלק א"ח סי' ל"ז) ואם לא היה שם בתחלת החליבה מותר בדיעבד כיון שחולב לעשות גבינות וחלב טמא אינו מעמיד ואפילו היה טמא בעדרו כיון דדעתו להקפיא ואם לא ראה החליבה כלל יש להתיר בהפ"מ דוקא (ס"ק כ"ב) ודוקא שקנה לעשות סכום גבינות או לפי משקל אבל אם קונה ממנו החלב במדה וש לחוש משום עירב חלב טמא ואסור (ס"ק כ"ג):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.