דברים שדרך לערב בהם יין אבל אינו ידוע בודאי שערבו אלא מסתמא וידוע שעכו"ם אחד הוא בעיר שאינו מערב בו יין מותר ליקח מכולם אפילו מתוך בתיהם דכל אחד ואחד שאני לוקח ממנו אני אומר זהו שלא עירב ואפילו רוב דרכן לערב כיון שאין ידוע בודאי שעירבו אמרינן שהאחד שאינו מערב מציל על כולם אבל אם ידוע שמקצת עכו"ם ודאי מערבין ומקצתן ודאי אין מערבין רק שאינו ידוע מי הוא אזלינן בתר רוב ומכל מקום אסור לקנות בבתיהם או בחנויות שלהם אף על גב שכבר הוליכו מבתיהם לחנות עיין בדין קבוע דהוי כקבוע כמחצה על מחצה אבל מותר לקנות בשוק אם הרוב אין מערבין דאמרינן כל דפריש מרובא פריש (מה שכתב הט"ז בס"ק י"ג במחבוא דהוי איסור דאורייתא וכן כתב באורח חיים בסימן תל"ט וצריך עיון דבהדיא כתב הר"ן שם בכתובות דשבויה אינו אלא מדרבנן וגם מה שכתב שם באורח חיים גם מה שהקשה שם מפרק קמא דתרומה (כך צריך לומר והוא בפרק ז' דתרומות) דתרומה הוא מן התורה צריך עיון דעל כרחך מיירי בתרומה דרבנן דבהדיא איתא שם שאני אומר וצריך עיון) וכן הדין בכל איסור דרבנן (ש"ך ס"ק י"ח וי"ט):
חכמת אדם · סימן ס״ו, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.