שכר של עכו"ם בין של תבואה בין של תאנים או של דבש שקורין מעד אף על גב דאין בזה איסור משום בישולי עכו"ם ואפילו בישל תבואה שהרי אין כאן אלא המים ולא התבואה, והא ראיה שמברכין עליו שהכל ולא בורא מיני מזונות אפילו הכי אסרו חכמים משום חתנות. ואמנם לא אסרו בזה אלא במקום מכירתו וכשקובע עצמו לשתות בבית העכו"ם אבל אם הביא השכר לביתו או שנכנס לבית העכו"ם לשתות משום צמא או שלן בבית העכו"ם מותר לשתות בין לשלוח לקנות במקום אחר ובין ששותה משל האכסניא מותר ואף שבזמן הזה נוהגים להקל לשתות שכר של תבואה בבית העכו"ם ואין למחות בידם כי יש מקילין אבל ראוי לכל בעל נפש להרחיק מזה (עיין פרי חדש (ס"ק ג' וד') ואף שראיותיו מרב פפא יש לדחות בקל מכל מקום דבריו נכונים) וכל זה בשכר שמצוי אבל יין תפוחים ושאר פירות מותר דדבר שאינו מצוי לא גזרינן וכן קאווע ושאקלאדע מותר לשתות בבית העכו"ם (פרי חדש). אך בעוונותינו הרבים בזמן הזה כמה קלקולים באים מזה ובפרט לשתות קאווע עם חלב שהוא איסור גמור מלבד שעל ידי זה חס ושלום באו לידי זנות כידוע על כן כל אשר בו ריח תורה ירחיק מזה מלהכנס לבתיהם לשתות איזה משקה שיהיה (סימן קי"ד סעיפים א' ג'):
חכמת אדם · סימן ס״ו, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1815
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.