ואם נפל אחת מהם ונאבד מן העולם דעת הש"ך (בכללי ס"ס סימן כ"א) כיון שהיה לו' פעם א' חזקת איסור דתערובת חד בחד נחשב כגופו של איסור ואם כן לא נחשב עוד לספק דרבנן והמנ"י בכללי ס"ס ס"ק ל"ז כתב דלענין אם נאבד לא מקרי אתחזק איסורא כלל דכמו שהיה לזה חזקה איסור ג"כ יש לזה חזקת היתר אבל הפ"ח כתב דגם זה מקרי סד"ר דלכ"ע באיסור דרבנן עכ"פ אמרינן שאני אומר כדלקמן בסי' הסמוך וא"כ ה"נ אמרי' האיסור נאבד ואפי' אם נאבד בענין שישנו בעולם ואפשר להמצא אם אין אנו צריכין לדון כלל ע"ז שנפל רק אנו מסופקין ע"ז הנשאר לפנינו דעת הפ"ח דאף בזה מותר דאמרינן האיסור נפל ואמנם אם אנו צריכין לשון גם זה שנפל כגון שנפל א' מב' חתיכות אלו לתוך הקדירה דאנו מתירין הקדירה מטעם שאני אומר ההיתר נפל כדלקמן סימן ד' וא"כ עכ"פ הנשאר הוא האיסור (כדמוכח ממתניתין פ"ז דתרומות משנה ה' דהשניה נוהג בה כתרומה):
חכמת אדם · סימן ס״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.