מרדה שקורין פאלא או (לאפיטא) אם נשפך עליה דבר איסור או שהוציאו בו פשטידא של איסור וה"ה מבשר לחלב ולכן כל זמן שהיא בת יומא אסור ליתן עליה היתר שהרי בלועה מאיסור ולא מהני לה הגעלה אוי קליפה דדינה כתשמישה ע"י אור. ומ"מ כשאינה ב"י מותר להשתמש בה אם אופין אצל נכרי שהנכרי לא ישמע לו לעשות תמיד מרדה חדשה (סעי' א' בט"ז וש"ך שם) אבל בשל ישראל אפילו אינה ב"י אסור ככל הכלים (פ"ח):
חכמת אדם · סימן ס״ב, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.