חכמת אדם · סימן ס׳, ז׳

וכ"ז מדינא וכן סתם בש"ע אבל מנהגנו ע"פי רמ"א מאחר שאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן ולכן לעולם כל חם בחם בלא רוטב כגון צלי ואפיי' או מבושל בלא רוטב אם הוא איסור מחמת עצמו לעולם אוסר ההיתר הנוגע בו עד שיהיה ס' נגד האיסור ואפ"ה צריך ג"כ נטילת מקום דשמא הוא באמת כחוש וא"כ מדינא לא מהני לבטל אותו נטילה (ובמקום הפ"מ צ"ע אם יש להקל במקום שהוא כחוש באמת דאע"ג דלענין מליחה כתב רמ"א בסי' ק"ה להקל בהפ"מ י"ל דשאני מליחה דלרוב פוסקים אפי' בשמן אינו אוסר יותר מכ"ק משא"כ בחם בחם דבשמן לכ"ע אוסר כולו וא"כ י"ל דאפילו בהפ"מ אין אנו סומכין על בקיאתינו. ומצאתי במנ"י כלל ל"ח ס"ק ח' שנסתפק ג"כ בזה והניח בצ"ע ואפשר בספק טרפה וכחוש בוודאי ויש עוד צדדים להקל אפשר להצטרף להקל):