חכמת אדם · סימן נ״ט, ו׳

חום כלי שני אפילו היס"ב בדיעבד מותר וא"צ אפילו קליפה במקום הפסד דכ"ש אינו מבליע ומפליט (סי' ק"ה ט"ז ס"ק ד' וש"ך ס"ק ה' ושם יש ט"ס וכצ"ל דאע"ג דכ"ש אינו מבשל מ"מ מבליע ומפליט והפ"ח אוסר אפי' בדיעבד וכן הט"ז אם לא בהפ"מ) וכן בכלי חרס יש להחמיר בכ"ש שהיס"ב אם לא במקום הפסד. ולכתחלה אסור למלוג עוף (ר"ל שמכניסו למים רותחין כדי שיעברו הנוצות ממנו) אפי' בכ"ש שהיד סולדת בו אבל לכבוד שבת או אורחים ואי אפשר בענין אחר שצריך הרבה לבשר והבשר מלאה קרח שאי אפשר למלחו כך מותר להניחו בכלי שני אפילוי לכתחילה ומ"מ אם אפשר יזהר שיניחנו דוקא שלא יהיה היד סולדת בו (סי' ס"ח) ואם הוא חם כ"כ שהיד נכוית במים אפי' בכלי שני מבשל (כ"כ הרמב"ם בהדיא בהל' מעשרות ועיין בחיבורי ש"צ פ"ב סי' ט' בפרט שהרשב"א אוסר אפי' בדיעבד ביס"ב וכן הסכים הפ"ח) אבל אם מלג בכלי ראשון קודם מליחה או קודם שניקר מחלב ודם אפי' בדיעבד אסור וכן אסור לערות על העוף וכיוצא בו מכ"ר דהא מבשל כ"ק ואם עירה די בקליפת העור בין שהיה מונח על הצדדים או שהיה מונח ורגליו למעלה אבל אם ראש העוף למעלה כשמערה א"צ קליפה שהנוצות מגינות עליו כדי קליפה אבל אם עירה ב' פעמים אז מכח עירוי הראשון עברו הנוצות והשני אוסר כדי קליפה (סי' ס"ח סעיף ו'):