ומ"מ במקום הפסד יש להתיר במקום שנוכל לתלות שמא מזמן קרוב נפל לתוכו כשהיה רך ונקרש אח"כ (דאף דקיי"ל דמחזקינן איסור מזמן לזמן זה דוקא בקדשים עיין בכו"פ ובב"א שער חזקה סי' ל"ד שהארכתי בזה) ומכ"ש בדין המבואר בסי' ו' ויש ס' (וכדברי הפ"ח) אם לא בידוע שהיה רך כשנפל ובמקום הפסד גדול יש לסמוך על המקילין וסבירא להו דעכבר נותן טעם לפגם בכל המשקין ומותר הכל (שם) כמבואר כלל נ"ד:
חכמת אדם · סימן נ״ח, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.