חכמת אדם · סימן נ״ז, ט״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ודוקא למלוח בו מותר דמליחה אינו מפליט מכלי אבל כלי שנאסר ע"י מליחה או כלי שאינו מנוקב ומלחו בו בשר אסור להשתמש בו רותח דרתיחת האש מפליט מן הכלי ואם נשתמש בו דינו כדלעיל סימן א' ב'. ואפילו במלח בכלי שהוא מנוקב אסור לכתחלה לאכול בו רותח ובדיעבד מותר דכיון שהוא מנוקב לא בלע דדם משרק שריק אבל אם הוא כלי חרס שהוא נוח לבלוע אף בדיעבד אסור אם נשתמש בו רותח (סי' ס"ט ש"ך ס"ק ע') (ובמקום הפ"מ יש להתיר בדיעבד אפילו בכלי חרס) ולענין תשמיש בצונן עיין כלל נ"ו ועיון לעיל כלל ל"ב סי' ל"ב:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.