חכמת אדם · סימן נ״ה, ד׳

כלי שעבר עליו יב"ח כבר כלה כל הלחלוחית ואין בו טעם כלל. ולכן בדיעבד אם בשלו בו אפי' דבר חריף ואפי' לענין חמץ בפסח מותר דאע"ג דלענין חמץ קי"ל נטל"פ אסור היינו משום שיש בו עכ"פ איזו טעם אלא שהוא לפגם משא"כ בזה שנעשה עפרא בעלמא (תשו' ח"צ סי' ע"ה) ויש חולקין וס"ל דיישון יב"ח לא מהני רק לענין יי"נ) קדירה של איסור או שהיא בלוע מבשר וחלב שנתבשלה בה ביחד או בזה אחר זה בתוך מע"ל דאז דינו כשאר איסורין וקודם שעבר לילה אחת הוחמו בה מים וא"כ הרי המים נ"נ להב"י בב"וח ולרמ"א אפי' בשאר איסורין ולכן חשבינן להכלי מע"ל משעת חימום המים שאם בישל בה היתר בתוך מע"ל של חימום המים אסור ואם עבר לילה אחת דהיינו מתחלת השקיעה עד שהאיר היום (דלא ידעינן אם תחלת הלילה גורם הפגם או סוף הלילה או כל הלילה ולכן צריך כל הלילה) קודם שהוחמו בו מים יש לסמוך בכה"ג על הפוסקים דס"ל דלילה אחת פוגם וא"צ מע"ל (דהיינו רש"י ור"ת כיון דבלא"ה יש פוסקים דאעפ"י שחימם בו מים לא חשבינן מע"ל מחימום המים אלא מבישול גוף האסור ואע"פ דלא קי"ל הכי מ"מ בצירוף גם דעת הפוסקים דלילה אחת פוגם יש להתיר אבל אם חממו המים קודם שעבר לילה א' לאחר בישול האיסור אעפ"י שעבר לילה אחת לאחר חימום המים לא מהני אלא צריך מע"ל אחר חימום המים (ק"ג וקכ"ב) ועיין כ"ז לעיל כלל מ"ח סי' ט"ז י"ז (ומ"מ בהפסד קצת יש להקל בשאר איסורין דאפי' חימם מים קודם שעבר לילה חשבינן מע"ל מבישול ראשון כיון שלא קבל המים טעם מגוף האיסור ובלא"ה להרבה פוסקים לא אמרינן חנ"נ בשאר איסורין אבל בבו"ח אע"ג שלאחר שכבר נאסר ה"ל כשאר איסורין מ"מ כיון דיש בב"וח דין דח"ננ לכן אין להקל אלא בהפ"מ (עש"ך סי' ק"ג ס"ק י"ט):