חתיכה הר"ל שנחתכה לחתיכות עד שלא נשאר באחד מהם שתהא ר"ל וכן אם נתמעך עד שנאבד צורתו בענין שאינה ר"ל עוד בטל ממנה חשיבתה ובטל ואפי' אם נחתך או נתמעך לאחר שנתערב עם ההיתר ואפי' לאחר שנודע תערובתו אם הוא בענין דלא שייך בו לומר חנ"נ כדלעיל כלל נ"א ועיין לקמן כלל ס"ג סי' י"א ודוקא שנעשה שלא במתכוין אבל אם נתכוין לכך אסור כמבואר בכלל נ"ב וכן הדין בברי' ואין חילוק בין נתערבו במינן ובין שלא במינן דאפי' שלא במינן לא בטיל בין ברי' ובין חתיכה הראויה להתכבד ובחתיכה הר"ל אם נתפרר ממנו ע"י בישול כדרך להתפרר ע"י בישול עדיין נקרא חתיכ' הראוי' להתכבד (כמש"כ הב"י ססי' ק"א בשם מהר"יא ועיין בב"א סי" ע"ב):
חכמת אדם · סימן נ״ג, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.