ודוקא לח בלח או לח ביבש אסו' מה"ת מפני הטעם אבל יבש ביבש שנתערב אפילו מין בשאינו מינו כגון שנפרך האיסור לחתיכות דקות ואינו ניכר או ששחט ג' מינים ואחד נשחט שלא כהוגן וא"י איזהו (ק"ט ש"ך סק"ח) מה"ת בטל ברוב ומותר לאכלן כך ביבש שהרי כל דבר בטל ברוב מה"ת אם אינו נותן טעם אלא שחז"ל אסרו במין בשאינו מינו אפילו ביבש עד שיהיה בחתיכה ס' נגד חתיכת האיסור דשמא יבשלם ואז יתן טעם ולכן בעינן ס' דאף אם יבשלם אין כאן נתינת טעם בשום אופן (ש"ך שם ס"ק י') והכו"פ כתב אם נתערב כזית בכא"פ שהוא לערך א' בט' זיתים שהפרס הוא ג' ביצים וכזית הוא שליש ביצה אז אסור מן התורה וצריך ס' אבל ביותר מזה אינו רק מדרבנן דשמא יבשלם ויתן טעם):
חכמת אדם · סימן נ״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
