אין לשין עיסה בחלב או בשומן אפילו לאכלו לבדו. גזרה שמא יאכלנו עם הפוכו ואם לש אסור לאכלו אפילו במלח ואפילו אם נתפרסם בעיר שכל הלחם נילוש בחלב מ"מ אסור משום אורחים הבאים לשם (פ"ח) ואם היה דבר מועט כדי אכילה פעם א' או כלחמי שבת שאוכלין באותו יום או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר מותר וי"א דסימן מהני (הגהת ש"ד סימן ל"ה) ודוקא פת שעומד לאכול עם בשר ועם חלב אבל מה שאין דרך לאכלו רק לקינוח או עם משקה מותר ולא חיישינן שיאכלנו אחר שאכל בשר או גבינה דכולי האי לא חיישינן (פ"ח):
חכמת אדם · סימן נ׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.