חכמת אדם · סימן מ״ז, ח׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

סכין של איסור אסור להשתמש בקביעות אפילו בצונן ואפילו לחתוך בו רק פת בקביעות ואם רוצה להשתמש בו בדרך ארעי צריך נעיצה י"פ בקרקע קשה וכל פעם ופעם ינעץ במקום אחר כדי שתהיה בכל פעם קרקע קשה שע"י הנעיצה כבר נתרחב הגומא קצת ואינו מנקה השמנונית ואז מותר לחתוך בו אפילו דבר חריף כצנון ובצל ומליח דע"י הנעיצה מעביר ומפליט מה שבקליפת הסכין ואם יש בו גומות צריך הגעלה וצריך לנקות מקודם היטב הגומו' ואז יגעילנ' ואם יש לחוש שמא נשתמש בצלי על האש דאז הגעלה לא מהני כדלקמן ילבין אותו ואם א"א ללבן היטיב משום הקתא ילבין ואח"כ יגעיל או שישחיזנה במשחזת של נפחים היטב ואח"כ יגעילנה דמהני כליבון אם יכול לנקות הגומות עוד יש תקנה לחתוך בו צונן אם אי אפשר בנעיצה כגון שהארץ נקרש מחמת הקור שישחזנ' במשחזת של נפחים היטב וזה מועיל כמו נעיצה אם אין בו גומות. ובדיעבד אם השחיז היטב במשחז' של נפחין ונשתמש בו רותח מותר (סימן קכ"א):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.