חכמת אדם · סימן מ״ו, א׳

דין מאכל שנתבשל בקדירה של בשר לאכלו בחלב ודין קדירה וכף של בשר וחלב שתחבן זה בזה (סימן צ"ג צ"ד):קדירה שבישל בו בשר הרי נבלע בו טעם בשר ולכן אסור לבשל בו אלב מן התורה בתוך מעת לעת דקיימא לן טכ"ע דאורייתא וכן אם בישל בו איסור אסור לבשל בו היתר ואם בישל בו חלב או בקדירה של איסור דבר היתר בתוך מע"לע קיימא לן דאין לך כלי שיהיה בתוכו ס' נגד כל הכלי (אם לא שיהיה רוחב הקדירה גדול ונחושתו דק ונ"ל שהוא כעין יורה גדולה עיין ש"ך סי' צ"ג ס"ק א') ואם כן נאסר התבשיל ובב"וח אסור הכל בהנאה וישליך לבה"כס ובשאר איסורין מותר בהנאה ואין חילוק בין שהיה הכלי של מתכות או עץ או חרס דלעולם משערינן נגד כולו (סי' צ"ג לאפוקי מדעת ראב"ד דס"ל דבמתכות ועץ אין צריך לשער נגד כולו כיון שאפשר להפריד האיסור אלא משער באומד יפה כמה יצא מן הכלי דלא קיי"ל הכי ש"ך סי' צ"ח ס"ק י"ב):