חכמת אדם · סימן מ״ה, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

טיפה הנופלת על גבי כיסוי קדירה אם הקדירה מרתיח דהזיעה עולה תמיד ומגיע אל הכיסוי דינו כאלו נפלה על הקדירה כנגד הרוטב שהרי מבלבל הטעם תיכף ולא חיישינן שמא באותו פעם לא עלתה הרתיחה. ומותר ממ"נ אם עלתה הרי מתפשט למטה ואם לא עלתה הרי גם כן לא יתפשט למטה (פ"ח בשם א"וה וכ"כ המנ"י כלל נ"ה ס"ק י"ב דלא כט"ז) ואם לא התחיל להרתיח עדיין לא נאסר כלל מה שבקדירה אפילו אין בו ס' שהרי אינו מפעפע כלל למה שבקדירה דעדיין הוי כצונן (שם סעיף ז') והכיסוי אם היס"ב נאסר ואם לאו סגי בהדחה (פ"ח שם) ועיין לקמן כלל מ"ו מדין כיסוי:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.