וכל זה שהמקום שזב החלב או האיסור היה נקי בלא אפר אבל אם היה זב תחת האפר המונח שם וא"כ נעשה הדבר הזה לפגם ואינו אוסר (מנ"י כלל י"ז ס"ק כ') ומ"מ נ"ל שאם זב הרבה והיה שם מעט אפר אין להקל והכל לפי הענין בשגם דגוף הדין אם אפר פוגם אינו מוסכם אליבא דכולי עלמא לכן אין להקל כ"א לצורך גדול ועוד נ"ל דל"ד למש"כ הצ"צ בענין הזייף ששם מבשלין האפר עם המים משא"כ בזה שרק שזב תחת האפר. ואפשר דבזה גם הב"י אוסר ואינו דומה לססי' צ"ה ששם בשלו האפר עם מים):
חכמת אדם · סימן מ״ה, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.