ובדיעבד אם עבר ובשלו בלא בשר אפילו בלא קריעה אעפ"י שבשלו עם ירקות או שאר דברים מותר לאכלו (ס"ק ג') ומכ"ש אם צלאו אבל אם בשלו עם בשר אחר צריך ס' נגד כל הכחל שהרי אין אני יודעים כמה חלב נפיק מיניה ומ"מ בדבר זה הקילו חכמים בכחל אע"ג דבשאר איסורים צריך ס' חוץ מן האיסור אבל בכחל מצרפין גם הכחל עם הבשר ולכן אם יש נ"ט פעמים בשר ושאר דברים שבקדירה נגד הכחל הבשר והתבשיל מותר שהרי הכחל עצמו הוא בשר וא"כ יש ס' נגד החלב ונתבטל טעם החלב ולפיכך מותר אבל הכחל אפ"ה נשאר באיסורו מפני שיש גומות בכחל שהחלב כנוס בתוכן ויש באותו חלב טעם מן הבשר שנתבשל עמו ואותו חלב שבגומות א"א להפרישה מן הבשר דלא מהני קריעה לאחר הבישול ואע"ג דבגמר בישולו יוצא כל חלב מ"מ קודם גמר בישולו נאסר בשביל חלב שבגומות ותו לא משתרי דחיישינן שמא יאכלנו קודם גמר בישולו א"נ משום מראית העין (ש"ך ס"ק ה') ואם לא הי' בין הכל ס' הכל אסור מדרבנן ומ"מ מותר בהנאה:
חכמת אדם · סימן מ״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.