האוכל גבינה רכה וחמאה ורוצה לאכול אח"כ בשר צריך לבער מן השולחן שיורי פת שאכל עם הגבינה ואסור לאכול גבינה על מפה שאכל בשר וכן להיפך וכ"ש שאסור לאתוך גבינה אפילו צוננת בסכין של בשר וכן להיפך מיהו ע"י נעיצה בקרקע קשה מותר בשעת הדחק שאין לו סכין אחר וה"ה בסכין של איסור דינא הכי כמו שנבאר לקמן א"יה כלל מ"ז אבל לחתוך הלחם לא בעינן נעיצה אלא סגי בקינוח יפה שלא יהא שום שמנוני' דבוק בו ואף שלא בשעת הדחק ומנהג כל ישראל להיות להם סכינים מיוחדים לב"וח ומנהג לרשום של חלב (שם):
חכמת אדם · סימן מ׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.