פירות שאין דרכן להתליע במחובר אלא בתלוש אין התולע אסור שלא אסרה תורה אלא שרץ הארץ. בד"א שלא פירשו מן הפרי אבל אם פירש מן הפרי ואפילו לא פירש אלא מקצתו ומקצתו עדיין בפנים ואפילו לא פירש רק באויר כ"ז נקרא פירש ואסור ואם חורו נקוב לחוץ אעפ"י שכולו בפנים אסור דחיישינן שמא פירש וחזר דכיון דנקוב לחוץ הוי הוכחה שפירש ול"ד לשרצים שבמים (ש"ך ס"ק י"ג) ולפעמים נמצא בפרי כמין נקודה שחורה והוא מקום שמתחיל התולעת להתרקם וצריך ליטלו משם בעומק דאסור כמו התולעת עצמו (ועיין ש"ך ס"ק כ') ואמנם התולעים שקורין מילבין הנמצאים במיני גרויפין ופירות יבישין מסתמא פירשו עכ"פ מפירי לפירי ואסורים:
חכמת אדם · סימן ל״ח, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.