חכמת אדם · סימן ל״ח, כ״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תולעים הנמצאים בבהמה בין שהם בין עור לבשר או במעים אסורים דבהמה בשחיטה תליא מלתא ואלו שגדלו בתוכם עד שלא נשחט באו מאיסור אמ"ה ושחיטת בהמה לא מהני להו שהרי יש להם חיות בפ"ע ואינו דומה לשליל דמרבינן מכל בבהמה תאכלו אבל אלו באיסורייהו קיימי (ש"ך ס"ק מ"ב) והנמצאים בדגים במוח ובכבד ובמעים אסירים דמעלמא אתו והנמצאים בין עור לבשר או בתוך הבשר מותרים דל"ש בהם אמ"ה כדגים עצמם ואמנם הגדילים כל העור מבחוץ אסורין דמעלמא אתו (ויש מקומות שהמים מגדילים בדגת הים שרצים אצל הסנפירין סמוך ממש להם וגם על הסנפירין ובתוך הפה והם עגולים כעדשה ואין ניכרין כלל. ויש להם עינים שחורים כב' טיפי זבובים סמוכין זה אצל זה והמכיר אותן יכול להפרישן בסכין ובק"ק פראג הכל מכירין אותן ונתפרסם שם האיסור וקורין אותן (פיש לייז) וכמה פעמים הראתי אותן להסוחרים שנסעו עמי מלייפסיג דרך דרעזין ושלעזיא והפרשתי אותו והנחתי בצלוחית של מים וראו אותן שטין במים ולכן עכ"פ חיוב גדול לגרר היטיב היטיב על הסנפירין וסמוך להם ועל הזנב ויבדוק היטב היטיב אחורי אזנים ובפה (ואלו פיש לייז לא מצאתי בדגים שבווילנא וק"ב ודאנציג אבל בכפר בעצקא הסמוך לעיר שטאליפיאן בדקתי שם הדגים ומצאתי ג"כ) ובכל המקומות צריך לבדוק תיכף מתחלת ימי פסח בדגים בפה ובאזנים ובפרט בדג שקורין העכט שיש שם תולעים כמו חוטין והם כמו נחש ארוך ודק ואני הראתי להם הרבה פעמים וכמעט זה מצוי בהעכט מקודם פסח עד ימי החורף: ומיני עופות הגדילין באילן ותלוין באילן בחרטומיהם אסורים משום שרץ כו' ואין שחיטה מועלת בהן:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.