לוטווארג ויש קורין פאוידעל והוא נעשה מן פירות שמבשלים אותן עד שנימוחו כמו מפלוימן או קערשין בשו"ת צ"צ סימן נ"ב כ' דאותן הנעשים מפלוימן ובשאר מקומות נקראו קריכן שידוע שהם גדולים ובאלו י"ל ובודאי יש בכל א' וא' ס' נגד התולע ועוד שע"פ רוב עושין הפאוידל מאותן פלוימן שנתבשלו בסוף גמר בישולם דהיינו באלול ותשרי ובאלו אין התולע מצוי כלל ומותר אבל אותן הנעשים מקירסן או וויינקשל שהם פירות קטנים ובזה י"ל שאין בכל א' ס' נגד הפירי וידוע שבאותן מדינות הקירשן והוויינקשל הם מבן מתולעים באלו יש לאסור וכן התיר שם בסימן נ"א לעשות יי"ש מפירות מתולעים שאין שם אלא טעם התולע דזה ודאי בטל בס' אפילו מפירות קטנים ולפ"ז נראה דה"ה מקמח שהתליע מותר לעשות יי"ש ואין חוששין שמא יבא לאכלן ודלא כט"ז בס"ק ט':
חכמת אדם · סימן ל״ח, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.