חכמת אדם · סימן ל״ח, כ״ב

פרי שדרכה להתליע במחובר ובישל בלא בדיקה בתוך יב"ח אם יכול לבדוק בודק וא"ל אם אינו מוחזק בתולעים מותר דהוי ס"ס שמא לא היה בו תולעת ואת"ל שהיה שמא נימוח (מש"כ הש"ך בס"ק כ"ט בשם רשב"א דהוי כבא זאב צ"ע שהרי כ' הש"ך בשמו בסי' נ' דשאני זאב דיש בפנינו דבר לתלות בו אלא היה לו לכתוב דהוי כנאבדה הריאה) אבל אם הדבר מוחזק בתולעים ואם כן אינו נחשב לספק שמא לא היה בו תולעים כיון שמוחזק בכך וכן אפילו אינו מוחזק אלא שנמצא קצת בקדרה אם הוא פרי גדול כתפוח וכיוצא בו אזי בודאי יש ס' נגד התולעת ולכן יבדוק וישליך מה שימצא מן התולעים והשאר מותר אבל פירות קטנים כמו קרסין וכיוצא בו אין ס' נגד התולע ולכן י"א דבעינן ס' נגד כל הפירי לדעת רמ"א דאמרינן חנ"נ באיסור דבוק ומ"מ נ"ל בהפ"מ כיון דהרבה פוסקים לא ס"ל איסור דבוק וגם י"א דטעם התולעת פגום ולכן אם נימוחו התולעים יש להתיר דלא בעינן ס' נגד כל הפירי וסגי בששים נגד התולעת ובתשובת צ"צ סי' נ"א כ' דאף פלוימען הוא פירי גדול (וצ"ע) ודוקא שלא נמצא רק א' או ב' אבל אם נמצאו ג' תולעים בעין בתבשיל אם הוא בענין שיכול לסנן צריך לסנן והבשר ירחץ וישפשף היטב ואם אינו יכול לסנן הכל אסור מאחר שכבר הוחזק בג' תולעים חיישינן שמא יש עוד תולעים שאינו מוצאן והוי ספק דאורייתא ודוקא פירות וכיוצא בו דמיניה קא רבי אבל תבשיל אחר שנפל לתוכו תולעים זורקן והשאר מותר דלא מחזקינן איסורא ואמרינן שאין בו עוד יותר (ט"ז ס"ק י"ז ובסי' נ"ז סס"ק ל"ד ומ"א סי' תס"ז ס"ק י"ב ועיין בב"א):