השרצים הגדילים בימים ובנחלים ובמים הנובעין אסורים לכולי עלמא משום שרץ המים כדכתיב כל אשר לו סנפיר וקשקשת כו' וכל אשר אין לו כו' לא תאכלו. אבל השרצים הגדילים בבורות של מים מכונסין שאינו דומה כלל לימים ונחלים שהרי אינן נובעין וגם אינן מושכין לכולי עלמא כל זמן שלא פירשו חוץ לבור לא מקרי שרץ כלל מכל שכן אותן שרצים שדרכן ליגדל במים או שאר משקין שבכלים שכל זמן שלא פירשו לאחורי הכלי לא מקרי שרץ כלל וכך קבלו חכמינו ז"ל מדכתיב כל אשר יש לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו וכוונת הכתוב דדוקא בימים ובנחלים הוא דבעינן סנפיר וקשקשת אבל אלו הגדילים בבורות ובכלים אפילו אין להם סנפיר וקשקשת מותרים ואפילו פירשו מן המים לדופן הבור מבפנים או לדופן הכלי מבפנים מותרין דכיון דמצינו דהתיר הכתוב אותן ובודאי דרכן של שרצים לפרוש לדופן הבור מהכלי והוי כאלו ידענו בודאי שפירשו ואפילו הכי התיר הכתוב אבל אם פירשו לאחורי הכלי או מן הבור ולחוץ אסורין על כל פנים משום שרץ הארץ שהרי תיכף כשפירשו מן מקום גדילתן נקראו שרץ הארץ על כל פנים ואף על גב דיש לומר דכיון דהתירה תורה בימים בסנפיר וקשקשת ובבורות וכלים אפילו באין לו ואם כן יש לומר כשם שבסנפיר וקשקשת מותר אפילו פרשו לגמרי ה"ה בכלים ובורות דאפילו אין לו סנפיר מותר ואפילו פירש לגמרי אמנם קבלו חז"ל מדכתיב בפרשת שרץ המים ואת נבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסננו דכיון שסננן הרי כבר פירשו ואסורים מה"ת והגדילין בחריצין המושכין אלא שאינם נובעין כיון שדומין בצד א' לימים ונחלים מאחר שהן מושכין ולכן יש אוסרין ויש מתירין כיון שאינן נובעין:
חכמת אדם · סימן ל״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.