גבינות שנעשו מחלב בהמה ונמצאת טריפה אם הוא טריפות שאפשר שלא אירע לה עד רגע קודם שחיטה כגון ניקב קרום של מוח וכיוצא בו מותר דכל זמן שנוכל להעמיד אותה בחזקת שהוא מרוב בהמות הכשרות מעמידין אותה ואמרינן השתא נטרפה ומותר כל החלב שנחלב עד שעת שחיטה אבל אם ידוע שלא נעשה קודם שחיטה ממש וא"כ ע"כ יצאתה מחזקתה מחיים זמן מה כגון שנמצא מחט בעובי בית הכוסות וכיוצא והוגלד פי המכה דידוע שעכ"פ שלשה ימים קודם שחיטה נטרפה וכן סירכא שבודאי נטרפה בו וכיון שעל כרחך יצאתה מחזקתה מחיים ולא ידעינן לומר בזה זמן מוגבל אימתי ולכן כל החלב שנחלב ממנה אפילו קודם שלשה ימים אסור עד שנים עשר חודש וביתרת אבר וכיוצא בו שנולדה טריפה מן הבטן אפילו קודם שנים עשר חודש אסור דבודאי טריפה לא מהני שהיית שנים עשר חודש כן סתם הב"י (עיין סימן פ"א בש"ך ס"ק ד' ה') אבל הנוהגין כרמ"א ס"ל דדוקא ביתרת או שאר טריפות הבא מן הבטן אסור מה שנחלב לעולם אבל בהוגלד פי מכה כיון שנוכל לומר גבול אימתי שנטרפה דהיינו שלשה ימים מוקמינן על חזקתה ואמרינן דעד ג' ימים קודם שחיטה היתה כשרה ולכן מה שנחלב קודם שלשה ימים מותר (שם) ועיין בשער רוב וחזקה סי' י"ד וסי' כ"ח:
חכמת אדם · סימן ל״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.