מימי חלב והוא לאחר שעשו הגבינות ובשלו החלב הוציאו כל האוכל הצף מלמעלה אע"ג דמתחלה כשהיה מעורב עם החלב מותר לכ"ע אבל לאחר שנפרש יש אוסרין משום אבר מן החי ודומה לדם שכל זמן שמובלע בבשר מותר וכשפירש אסור (ש"ך ס"ק י"ג) והמנהג כהפוסקים דמתירין דכיון דהתיר הכתוב חלב וא"כ לא אסרה תורה מקרא דלא תאכל הנפש עם הבשר שהוא אזהרה לאבר מן החי אלא דוקא דבר שהוא גופו כמו בשר אבל חלב מותר א"כ ה"ה מימי חלב (שם ס"ק י"ב):
חכמת אדם · סימן ל״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.