ביצי דגים וה"ה הקרביים אם היה שני ראשיהם כדים (ר"ל עגולים) או חדים טמאים ודאי. ואם אחד כד ואחד חד יכול להיות שהם טהורים ובמדינות הב"י המנהג לקנות ביצי דגים סתם בין שלימים בין נימוחים ואפילו מן הנכרים ובלבד שיהיו אדומים דהקדמונים חקרו הדבר ומצאו שבאדומים לא יפול שום ספק דביצי דגים של טמאים בודאי אינם אדומים וכיון שהם אדומים בודאי הן טהורים ואין הספק נופל אלא בשחורים ולכן מנהגינו שאין אנו אוכלין כלל שחורים אפילו כשהן שלימים ורואה שראש האחד חד וראש האחד כד ובמדינתינו אין סומכין כלל על הסימנין ואין לוקחין כלל קרבי דגים מן הנכרי אלא מישראל שמוחזק בכשרות ואז לוקחין אפילו נימוחין ואם רואה ששני הראשים חדים או כדים הרי אנו רואין שאינו בחזקת כשרות שהם ודאי טמאין:
חכמת אדם · סימן ל״ו, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.