ציר דגים טמאים אינו אלא מדרבנן אם אין בהם שמנונית וסתם דגים מלוחים אין בהם שמנונית ואם מונחים דגים טמאים מלוחים עם דגים טהורין מלוחים בערבוב על השולחן שמוכרין אותן שם אסור לקנות מהן לכתחלה וכיון שמונחין עם הטמאים אמרינן מסתמא נמלחו כך מתחלה יחד אא"כ שיש ס' מן הטהורים נגד הטמאים דאז קונים לכתחלה ולא חיישינן שמא היו הטמאים יותר ומכר מהם כיון דציר דגים אינו אלא מדרבנן. והערינג ומארקדיש נוהגין לקנות אף לכתחלה אפילו מונחים עם טמאים בחביות אחת משום דאין דרך למלחם עמהם כי הדרך שמביאין ההערינג ממרחקים בחביות המיוחדות להן לבדם ובודאי לאחר ימים רבים ממליחה הניחו אלו אצלן ואמרינן דאחר שפלטו כל צירן עירבן יחד ואע"ג דכתבנו בכלל ל"ב דאפילו לאחר ששהה שיעור מליחה אפילו הכי חשיב רותח מ"מ ציר שבדגים הוא מועט וכיון ששהו שיעור מליחה פלטו כבר צירן בפרט דציר דגים אינו אלא מדרבנן (ש"ך ס"ק ז') ואפילו בשאר דגים אין להחמיר ולפשפש ולבדוק אם יש ביניהם דגים טמאים דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ואמרינן מה"ת יהא כאן איסור (שם):
חכמת אדם · סימן ל״ו, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.