חכמת אדם · סימן ל״ו, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דין סמני בהמה חיה ועוף ודגים (סי' ע"ט פ' פ"ב פ"ג):סמני בהמה וחיה נתפרשו בתורה והם ב' סמנים. מעלת גרה ופרסותי' סדוקות ויש חילוק בין חיה לבהמה. דדם חי' טעון כיסוי וחלבה מותר ושבעה מיני חיות אמורים בתורה בפרשה ראה. ואם היה מכיר אחד מהן אפי' לא מצא לו קרנים חלבו מותר וטעון כיסוי ואם אינו מכיר נתנו חכמים סימנים להכיר בין חיה לבהמה ובין חיה טהור' לטמאה ולפי שאין אנו אוכלין אלא מה שקיבלו במסורת מאבותינו כדלקמן סימן ו' וא"כ אסור לנו לאכול מן החיות רק הצבי שניכר לנו ולכן לא העתקתי הסימנים והרוצה לידע ימצא בש"ע סימן ע"ט וסימן פ': (סי' פ"א תמצא בכלל שאח"ז):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.