חכמת אדם · סימן ל״ד, ו׳

וכל זה באינו דבוק או אפילו דבוק ונמלח לדעת הב"י דאין חילוק בין דבוק דלעולם ל"א חנ"נ בשאר איסורין אבל אם היה דבוק לדידן דנוהגין עפ"י רמ"א ואם כן החתיכה או העוף שהיה דבוק בו צריך ס' נגד כל החתיכ' או העוף ואפילו הכי אותה החתי' או העוף אסור אבל אם העוף שלם אפילו אין בו הראש והרגלים או במקום הפסד אפילו כשהוא בלא הכנפים ובלא הצואר רק שהגוף שלם בידוע שיש בו ס' נגד הלב ואז הכל מותר חוץ מן הלב ומכל מקום אם הוא בפנינו ישער באומד יפה אם יש ס' נגד דם שבחללו ומכל שכן אם הוא עם הכתפים שקורין פאלקע רק שהופשט עורה יש להקל ולומר שיש ס' (עיין ט"ז ודו"פ ובמנ"י שם) והמנ"י כ' דבאינו דבוק כיון שהדם מתייבש בתוכו אם כן נעשה נבלה וצריך ס' נגד כל הלב אפילו בנמלח אבל בדבוק דצריך באותו עוף ס' אין צריך לשער רק נגד חללו. הנה מה שמחמיר באינו דבוק וס"ל דאמרינן חנ"נ לא משמע כן מדברי הש"ך הגם שהוא מתרץ דברי מהרא"י מכל מקום אינו מוכרח ומה שכ' בדבוק וסיים לסמוך בהפ"מ לשער רק נגד חללו לא הבינותי שהרי כבר כ' כל האחרונים השיעור וכולם מיירי בנמלח הלב שהרי דבוק ואם כן נמלח העוף כבר וכן רש"ל שמיקל לשער בנמלח נגד דם חללו ואפילו הכי מחמיר באווז שהופשט עורו הגם שהפ"ח חולק על רש"ל בזה אפשר דחשיב העור דבר מועט ולכן אין להקל יותר ממה שכתבתי עפ"י הכרעת אחרונים: