חכמת אדם · סימן ל״ד, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל אם בישלו בלא קריעה אף על פי שמלחו כבר דע"כ מלח העוף מבפנים ומבחוץ היטיב אם כן ע"כ נמלח גם הלב עמו (יש"ש פרק כ"ה סימן מ"ט בסופו) אפילו הכי אסור עד שיהא ס' כנגד כל הלב דלא ידעינן כמה דם יצא ממנו ולא שייך לומר דשיע דעל ידי בישול בולע וגם ל"ש לומר כבולעו כ"פ שהרי כל מה שנפלט ממנו הוא בקדרה וחוזר ובלע (ש"ך ס"ק ד') ואם יש ס' לדעת הב"י אף הלב מותר ולרמ"א אפ"ה הלב עצמו אסור כדלקמן בדין חנ"נ דאף על גב שאינו נ"נ אפילו אם הוא דבוק דכיון שהוא שיע מהני שיעתו שאינו ממהר לבלוע יותר משאר תבשיל אפ"ה אסור משום דלפעמים הדם שבלב מתבשל ונתייבש כולו בכל הלב ואינו יוצא לחוץ וגם יקלוף המקום שהלב מונח עליו אף על פי שיש בו ס' שהרי כבר נחסר כדי קליפה בשעת מליחה (שם):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.