חכמת אדם · סימן ל״ב, כ״ט

ודוקא כשמונח זה בצד זה או תחת הבשר או למטה מן הבשר שהדם דרך ירידתו נבלע בו אבל אם ידוע בודאי שההיתר היה מונח למעלה מן הבשר או על הבשר א"צ אלא קליפה במקום שנגע דדם אינו מפעפע למעלה אבל אם מסופק בזה אסור אפילו להסוברים דדם שמלחו איני אלא מדרבנן לא הוי כשאר ספק דרבנן דמסתמא נגע בכולו שכן דרך במליחה להתהפך העליון למטה והתחתון למעלה (ש"ך סימן ע' ס"ק ח') ואפילו היה ההיתר דבר שיש בו קצת דם וציר כגון דגים ואפילו עם עופות לא אמרינן איידי דטריד כו' דכיון שדמן וצירן הם מעט פולטין הכל קודם שפלט הבשר דמו ואח"כ חוזר ובולע דם ואפילו לא נמלחו הדגים כלל רק שנגעו בבשר לא אמרינן איידי דיפלוט דם דידהו יפלוט דם שבלע כיון דרפו קרמייהו מבלעי טובא ונסרך בהם ביותר (ש"ך ס"ק ו') ומ"מ במקום הפסד יש להתיר בזה ע"י שיחזור וימלחנו (כדעת רמ"א. ועיין ש"ך ס"ק י"ד וט"ז ס"ק ח') ומ"מ אם הדגים עדיין בקשקשיהן מותר דאז אינן פולטין מיד ולא בלעי דאיידי דטרידי לפלוט לא בלעי. ואם היה דג מלוח ובשר תפל ונתנם זה ע"ג זה או זה אחר זה הכל מותר דאע"ג דבכהאי גוונא טריפה תפל וכשרה מליח אסור לקמן כלל מ"ג היינו משום דעכ"פ המלוח גורם שיפלוט הטרפה ציר וציר טרפה אוסר. אבל הכא שהאיסור משום דם אינו מרתיח כ"כ שתפלוט דם ואפילו אם תפלוט אינו פולטת רק מעט כל זמן שהדגים פולטין ציר (ש"ך ס"ק ז'):