חכמת אדם · סימן ל״ב, כ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מותר לחלוח הרבה חתיכות זה ע"ג זה ואפילו בזה אחר זה ולא אמרי' כיון שזמן פליטת דם הראשונה יכלה קודם שיכלה פליטת דם שמלח באחרונה ואז יצא דם מאחרונה ויבלע הראשונה דעכ"פ הראשונה עדיין פולטת ציר אמרינן איידי דטריד למפלט ציר לא בלע דם ואפילו את"ל דבלע עכ"פ אמרי' כשם שתפלוט ציר דידיה כך תפלוט דם דבלע (סימן ע' סעיף א') ולכן מותר למלוח בשר שור עם בשר גדיים וטלאים או עופות שא"א להם לגמו' כל פליטת צירן עד שיגמור בשר שור לפלוט דמו ואמרינן איידי דטריד כו' ומ"מ לאחר ששהה הראשונה במלחה שיעור מליחה לכתחילה לא ימלח עליה שאר חתיכות (סעיף ו') ואפילו בפ"ע אין למלוח חתיכה אחת ב"פ לאחר ששהתה שיעור מליחה קודם הדחה דלכתחילה חיישינן כיון דכבר שהה שיעו' מליחה ויש דם על החתיכה יבליע המלח השניה את הדם ובדיעבד אין לחוש לזה דאע"ג דמלח מבליע הדם בעין מ"מ הכא ליכ' דם בעין רק דם פליטה ועוד דכ"ז דפולט דם או ציר אמרי' כבכ"פ ולכתחלה יזהר שלא לשהות הבשר' במלח לאחר י"ב שעות דאז כלה זמן פליטת צירו ויחזור ויבלע לחלוחית הדם והמלח שעליו ובדיעבד אפילו שהה כמה ימים במלחו מותר דכיון דמונח בכלי מנוקב דם משריק שריק (סעיף ה') ונוהגין להחמיר לכתחילה שכל חתיכה שיש לה בית קיבול כגון דופן שלימה מהפכין אותה שיזוב דמה ואין חילוק בכ"ז אם מולח בשר שור או שאר בשר ואפילו עופות דקים לחכמים שא"א לשום בשר שיגמור כל פליטת צירו עד שיגמור פליטת הדם מבשר השור (סימן י"ד סעיף א'):
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.