חכמת אדם · סימן ל״א, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הכחל (פירש דדי הבהמה) יש בו חלב וחלב שחוטה אסור מדרבנן ולכן אסור למלחו עם בשר ובדיעבד מותר ונוהגין שלא לבשל הכחל כלל אבל לצלותו על גבי גחלים מותר לאחר שיקרענה שתי וערב וטחו בכותל או שיחתכנו כמה פעמים שתי וערב ועדיף מטיחה בכותל אבל לצלותו בכלי אסור דכל שבכלי מקרי בשול ולאחר שנצלה מותר לחתכו בסכין של בשר אף על פי שהוא רותח וכן להניחו בכלי של בשר ואפילו אם ימצא גומות מלאות חלב אין לחוש דכל זמן שלא פירש לא גזרו רבנן אבל לבשלו אחר כך לכתחלה יש לאסור (ט"ז סי' צ' ס"ק י') אבל אם לא קרעו שתי וערב הוי כאלו היה החלב כנוס בכלי ואסור ועיין לקמן כלל מ"א:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.