חכמת אדם · סימן ל׳, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

בשר שנקרש מחמת הקור אסור למלחה עד שיתרכך כמו שהיתה מתחלה ואם נקרש בתוך שיעור המליחה ימתין עד שיפשר ויתרכך וימלחנה שנית ויניחנה אח"כ שיעור מליחה ובדיעבד אם היה מונח שיעור מליחה קודם ההפשר ואחר ההפשר אפילו ע"י צירוף ונתבשל מותר ואם צריך לשבת או לאורחים ואין לו שהות להמתין עד שיפשר מחמת עצמו מותר להניחו בכלי שני. וטוב ליזהר שלא יהיה חם כל כך שהיד סולדת בו. ואם אין לו שהות מותר אפילו ביד סולדת בו כיון שהוא כבר בכלי שני דאע"ג דקיי"ל דכ"ש עכ"פ מבליע מ"מ כיון שמלחו אח"כ יחזור ויפלוט הדם כיון שעכ"פ כ"ש אינו מבשל ובלבד שיזהר שלא יערה עליו רותחין מכלי ראשון דעירוי מבשל כדי קליפה ואז אינו יוצא ע"י מליחה (ש"ך ס"ק י"א) ואם הונח בשר שלא נמלח אצל התנור שהוא חם הבשר מותר לצלי ולא לקדירה:
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.