כיון שידוע שיש דם בעין על הבשר שנפלט לחוץ מחמת חתיכות הבשר לחתיכות ואפילו דופן שלימה מ"מ יש דם בעין עליו וכשימלח בלא הדחה מבליע המלח את הדם דכן טבע המלח להוציא ולהפליט הדם שבתוך החתיכה ולהבליע הדם בעין שעליו ולכן תיקנו חז"ל דאסור למלוח הבשר עד שידיחנו יפה ועוד כדי שיתרכך הבשר להוציא הדם וגם להעביר הלכלוך שעליו שלא יעכב מלהוציא דם (סעיף א' וט"ז וש"ך). ואם הדיחו הטבח הדחה מעליא כדרך שמדיחין בשר למליחה דהיינו ששרה אותו קצת ושפשף כל אבר ואבר א"צ להדיחו בבית אבל מה שרוחצין במעט מים בלי כוונה להעביר הדם לא מהני וגם צריך הטבח להדיחו אחר שמנתחו דאם נתחו אח"כ אין מועיל הדחה קמייתא כדלקמן סימן ד' (ש"ך ס"ק ב' וכו"פ):
חכמת אדם · סימן ל׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.