סכין ששחט בו ונמצא טרפה ונמצא שיש בסכין איסור משמנונית ודם של טרפה ולכן אסור לשחוט בו שיחזיר הכשרה לבלוע דאף על גב דטרידי הסימנים לפלוט דם מכל מקום בולע שמנונית מ"מ כיון שעדיין לא נאסר הסכין אלא ע"י שחיטה זו ששוחט בו הטריפה על ידי חום ביה"ש אמרינן דסכין קשה הוא לבלוע ואינו בולע ואפי' אם תמצא לומר דביה"ש רותח והסכין בולע כיון שיש שם שמנונית בעין מ"מ אין כח ברתיחת ביה"ש להפליט מן הסכין ואם כן אין כאן איסור אלא מחמת שמנונית הטריפה הנדבק בסכין ולכן אם מדיח הסכין מותר לשחוט בו או מקנחו בדבר קשה ונוהגין עכשיו לקנחו יפה בשער הבהמה בין כל שחיטה ושחיטה שמא תהיה בהמה זו ששחט טרפה ובעופות אין המנהג לקנח כיון דלא שכיח בו טריפות (ואע"ג דלעיל סי' ג' לחתוך בו צונן לא מהני קינוח אפילו בשחט כשרה הכא שבא רק לשחוט בו יש עוד טעם דכיון דטרידי לפלוט דם משא"כ בחתיכת צונן (ש"ך שם ס"ק ט"ז):
חכמת אדם · סימן ג׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hokhmat Adam, Vilna, 1844
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חכמת אדם, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.